זו תזכורת עדינה שהכל - הטוב והרע, ההנאה והכאב, קבלה ודחייה, הישגים וטעויות, תהילה והשפלה - כולם באים והולכים. לכל דבר יש התחלה וסוף וכך זה צריך להיות.

כל הניסיונות שהתנסיתם בהם חלפו עברו. כל המחשבות שהיו לכם, התחילו ונגמרו.
כל הרגשות ומצבי הרוח שחוויתם פינו את מקומם לרגשות חדשים. הייתם מאושרים, עצובים, אכולי קנאה, מדוכאים, כועסים, מאוהבים, מלאי בושה, גאים, וכל רגש אנושי אחר.
לאן כולם נעלמו? התשובה היא, שאיש אינו יודע. מה שאנחנו יודעים הוא, שבסופו של דבר הכל נעלם. אם תקבלו בברכה את האמת הזאת לתוך חייכם זו תהיה תחילתה של חוויית שחרור.

האכזבה שלנו מתבטאת בשתי דרכים עיקריות. כשאנחנו חווים הנאה אנחנו רוצים שהיא תימשך לעד.
זה לעולם לא קורה. כשאנחנו חווים כאב, אנחנו רוצים שהוא ייעלם מייד. גם זה לא קורה בדרך כלל. צער הוא תוצאה של מאבק נגד הזרם הטבעי של הניסיון.

עוזר מאוד להתנסות במודעות לעובדה שהחיים הם פשוט רצף של דברים הבאים בזה אחר זה. רגע עכשווי רודף אחר הרגע העכשווי שחלף.
כשקורה משהו שאנחנו נהנים ממנו, צריך לזכור שאמנם זה נפלא ליהנות מהאושר שהוא מביא עמו, אבל בסופו של דבר יבוא במקומו משהו חדש, רגע שונה.
אם תחליטו שזה בסדר, תרגישו שלווים גם כשהרגע הזה משתנה. ואם אתם חשים כאב או מורת רוח, זכרו שגם זה יעבור.

החזקת המודעות הזו קרוב ללבכם היא דרך נהדרת לשמור על פרספקטיבה, גם בעת צרה. זה לא תמיד קל, אבל זה בדרך כלל מועיל.

אהלן  טיל אוהבת מאוד לקרוא את מה שאתה כותב

דברים לחיים

קשה ליישם בפועל את המודעות כאשר מדובר ברגעי משבר.

שווה להזכיר את זה לעצמנו.

המנטרה שלי:

באתי לכאן כדי לנצח !!!