ללשכת הרווחה נכנסת אישה עם 18 ילדים.

בקבלה היא אומרת, "חיים שב!", וכל הילדים מתיישבים.

כאשר פקיד הקבלה שואל אותה מה רצונה, היא משיבה לו שהיא באה לקבל סיוע לה ולילדיה.

כאשר הפקיד שואל אם כל 18 הילדים הם שלה, האישה משיבה לו בחיוב.

הפקיד מעדכן אותה שיש צורך למלא טופס לכל ילד בנפרד ולהכניס את הנתונים למערכת הממוחשבת.

הוא שואל, "מה שמו של הילד הבכור?"

האישה אומרת, "חיים."

הוא שואל, "מה שמו של הילד השני?"

האישה אומרת, "חיים."

וכך הלאה, מסתבר שלכל הילדים קוראים חיים.

הפיקד הסקרן שואל, "מדוע לכל הילדים שם זהה?"

"זו אחת ההחלטות החכמות שהחלטתי בחיים שלי", משיבה לו האישה, "בכל פעם שאני רוצה להעיר אותם אני אומרת 'חיים קום' וכולם קמים, כשהאוכל מוכן אני אומרת 'חיים אוכל' וכולם באים, כשאחד בורח אני אומרת 'חיים עצור' וכולם עוצרים."

הפקיד מתרשם מהרעיון אך שואל אותה, "מה קורה כאשר את רוצה לקרוא לילד אחד מסויים?"

"אה זה פשוט מאוד", משיבה האישה, "אני קוראת לו בשם המשפחה של האבא..."