נשלח בתאריך: 14 February 2008 בשעה 07:24 | IP רשוּם
|
|
|
מספרים שפעם אחת במקום כלשהוא על פני האדמה, התאספו כל הרגשות והתכונות האנושיות של בני האדם.
היה להם קצת משעמם.
ולכן שיגעון הציע:"בואו נשחק מחבואים"
הסקרנות הרימה גבה, ומכיוון שלא ידעה להתאפק שאלה:
"מחבואים? איך משחקים את המשחק הזה?"
השיגעון הסביר:אני אכסה את העיניים ואספור עד מיליון, אתם תתחבאו וכאשר אסיים לספור,אחפש אתכם.
ההתלהבות רקדה עם האופוריה השמחה קפצה כ"כ גבוה שזה שכנע אפילו את הספק וגם את האדישות.
אך לא כולם הסכימו להשתתף.
האמת העדיפה שלא להסתתר, שהרי בסופו של דבר מוצאים אותה.
הגאווה אמרה שמדובר במשחק מטופש, אך מה שכנראה הפריע לה באמת היה שהרעיון לא היה שלה.
אחת..שתיים…שלוש…החל לספור השגעון.
הראשונה שהסתתרה היתה העצלנות-היא הסתתרה מתחת לאבן הראשונה שנמצאה בדרכה.
הקנאה הסתתרה מאחורי צל ההצלחה,אשר במאמצים אדירים מצאה מקום בצמרת העץ הכי גבוה.
הנדיבות כמעט ולא יכלה להסתתר כיוון שכל מקום נראה לה נפלא בשביל אחת מחברותיה ולכן ויתרה עליו.
חור בגזע העץ? מושלם בשביל הצניעות
מאחורי כנפי הפרפר? מושלם בשביל החושניות
וכך הלאה…
בסוף מצאה מקום מתאים בקרן שמש קטנה.
התשוקה הסתתרה בלוע הר געש והאהבה בתוך שיח שושנים.
999,999…מיליון
סיים השגעון לספור והחל בחיפושים.
ראשונה נמצאה העצלנות-רק שלושה צעדים משם.
אח"כ נמצא הספק, יושב על הגדר ולא מצליח להחליט עדיין היכן להסתתר.
אח"כ שמעו את התשוקה מרעידה הר געש.
פתאום הופיעה קנאה וכך נמצאה גם ההצלחה.
רק האהבה לא הופיעה בשום מקום
השגעון חיפש מתחת לכל אבן
מאחורי כל עץ
בפסגות ההרים
וכשעמד להתייאש ראה שיח שושנים והחל לחפש בין ענפיו
פתאום
נשמעה צעקת כאב,הקוצים פצעו את האהבה בעינה.
השגעון לא ידע מה לעשות.
בכדי להתנצל:
בכה, התחנן ואפילו הבטיח להתלוות אליה לכל מקום.
ומאז אותו היום
האהבה היא עיוורת והשיגעון מלווה אותה.
|